טובעים באפר וברגש: לווד גיורגי משגר קריאת השכמה אפלה, ספוגת גרנג עם ואש
עם צליל שמטפטף עיוות, מלנכוליה ותובנה גולמית, לווד גיורגי חוזר עם ואש, רצועה חדשה מרתיעה הלוכדת אותך בעטיה ולא מרפה. השילוב של יסודות הגרנג של שנות ה-90 עם קצה רוק אלטרנטיבי מודרני, מאפשר ל־ואש ללכוד את משקלם של עייפות רגשית, ייאוש קיומי ואי־יציבות שקטה, הכל עטוף בגיטרות מטושטשות ומסירת נפש כבדה ורועשת.
בהובלת המילים "תיס פיילינג ואשיס וויר מי,", השיר הוא טבילה איטית אל פינות האפלים יותר במוח. הוא מדבר על מה שאנחנו קבורים, על מה שאנחנו מרדים בתרופות, ועל מה שאנחנו מנסים לברוח ממנו — ובסוף, על מה שידביק אותנו. אין כאן פוליש מזויף, אין ברק, רק מכה גולמית ומרעישה שתשכנע את מעריצי אליקי ינ חאינס, סוונדגארדינ, או נותינג בוט תייויס עמוק בעצמותיהם.
לווד גיורגי לא כאן כדי להציל אתכם; הוא רק שר מה שאתם מפחדים לומר בקול רם.
כעת זמין להאזנה ב־באנדקאמפ ובכל הפלטפורמות המרכזיות. חופשי לשיתוף, רק אל תנזזו עין.
לווד גיורגי, רעיון־על של יריק האייס, ניקק באקסטיר ו־סאמ סמית, נוצר ב־2010 כשהטריויתו הסתובבה אחורה מול המיינסטרים והחליטה לרדוף אחר יצירתיות גולמית ולא מסוננת. עם רק שלושה אקורדים ושורת מקהלה אחת הם הקליטו את הרצועה הראשונה שלהם, ‘בוטטלי,’, תוך 20 דקות — רגע שקבע את הטון לאתוס המוזיקלי ללא פשרות שלהם.
הצליל שלהם התחבר במהירות לתמהיל גס ופראי של כאוס ומלודיה, שצודד את אדישותם הבלתי דואגת של חיי סטודנטים בתחילת שנות העשרים. האלבום הבכורה בעל השם העצמי, מחוספס אך מלא באותנטיות, מגלם את רוחם המורדת. המילים שלהם, שילוב שווה חלקים של סרקזם ושירה, שיקפו ילדות נעורים שדחפה גבולות והתענגה על הזנחה פרועה.
לאחר שארזו את עצמם ואת הציוד לרכב פיוגיוט 206 שמושאל, לווד גיורגי הביאו את הכאוס המזין בגרנג שלהם לסצנת המוזיקה של מנצ'סטר. מועדונים כמו גולליוירס, דרי באר, ניגהט אנד דאי ו־באקירס ואולט היו עדים לערכות הסנסציה הנרגשת שלהם — רצועות מקור מרוחות בקאברים פאנקיים של קלסיקות כמו "תיסי בווצ ארי מאדי פור ואלקינ'" ו־"היט תי רואד ג׳אקק".
בלב הכול עמד יריק האייס כמוביל המהלך בתפקיד המפיק, שתפס את סאונד הגרנג ממוסך הבסיס באולפן הביתי שלו. כעת, עשור לאחר מכן, הטריוית התחברה מחדש, וכל אחד מהם מצויד בהקמת הקלטה משלו, כדי להחיות את האנרגיה הפראית של הימים המוקדמים. עם EP חדש, סיקס טיית, בעבודה, לווד גיורגי מערים את נקודות המוצא הגולמיות שלהם לחזרה משבחת, מוכיחים שהצליל הגס והבלתי־מתפשר שלהם עדיין חד ומכה.
לווד גיורגי הם:
יריק האייס - שירה / גיטרה
סאמ סמית - באס
ניקק באקסטיר - תופים
