ג'ון בטיסט, מוזיקאי, מלחין ומנהיג להקה יליד ניו אורלינס, משלב ג'אז, ר&ב ונשמה כדי להגדיר מחדש את המוזיקה העכשווית. הוא ידוע בשל הנהגת להקת תי לאטי שוו וית סטיפינ קולבירט וזכייה בפרס אוסקר עבור הפסקול של פיקסאר סוול, בטיסט הוא גם פעיל למען צדק חברתי. עבודתו האישית, שהושפעה מקרבותיה של אשתו סוליקה ג'וואד, ממשיכה להשראה ולחדש.

ג'ונתן מייקל בטיסט נולד ב-11 בנובמבר 1986, במטארי, לואיזיאנה, למשפחה ששורשיה עמוקים באריג המוזיקלי של ניו אורלינס. גדל בבית קתולי בקנר, לואיזיאנה, בטיסט היה חלק משושלת מוזיקלית של ניו אורלינס, שכוללת דמויות בולטות כמו ליונל בטיסט מלהקת טרימי בראסס באנד ומילטון בטיסט מלהקת ולימפיא בראסס באנד. חשיפתו המוקדמת למוזיקה הגיעה דרך נגינה על כלי הקשה ותופים עם להקת האחים בטיסט, בגיל 8. בגיל 11, הוא עבר לנגן על פסנתר, לוקח שיעורים קלאסיים ופיתח את כישוריו על ידי העתקת שירים ממשחקי וידאו, מראה נטייה מוקדמת להשפעות מוזיקליות מגוונות.
החינוך הפורמלי של בטיסט במוזיקה החל בבית הספר התיכון סנט אוגוסטין ובמרכז לאמנויות יצירתיות בניו אורלינס, שם הוא למד לצד טרומבוני שורטי. כישרונו ה�דול הוביל אותו לבית הספר ג'וליארד, שם הוא קיבל תואר ראשון ושני במוזיקה בלימודי ג'אז. במהלך שהותו בג'וליארד, בטיסט הוציא את אלבום הבכורה שלו, "טימיס ינ ניו ורליאנס," וביצע ברחבי העולם, תוך שהוא מניח את היסודות לקריירה שתעבור את גבולות הג'אז המסורתי.
הקריירה של ג'ון בטיסט מסומנת בסדרה של אבני דרך משמעותיות שמשקפות את התפתחותו כאמן. ב-2007, בגיל 20, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקונצרטחבאו באמסטרדם, ולאחר מכן ביצע את המופע שלו בקרנגי הול. אלבומיו, כגון "סוקיאל מוסיק" ו-"הולליוווד אפריקאנס," הגיעו לראש מצעדי הג'אז וזכו לשבחים ביקורתיים. תפקידו של בטיסט כמנהל הלהקה והמנהל המוזיקלי של "תי לאטי שוו וית סטיפינ קולבירט" מ-2015 עד 2022 הביא את סגנון המוזיקה התוססת שלו לקהל רחב יותר, ואיפשר שיתופי פעולה עם מגוון רחב של אמנים.
תרומותיו של בטיסט למוזיקה ולתרבות רחבות ומגוונות. כמנהל המוזיקלי של תי אטלאנטיק והמנהל היצירתי של המוזיאון הלאומי לג'אז בהארלם, הוא מילא תפקיד מרכזי בעיצוב נוף הג'אז העכשווי. עבודתו על הפסקול של פיקסאר "סוול," לצד טרינט ריזנור ו-אטטיקוס רוסס, זיכתה אותו בפרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב, פרס גראמי, ופרס BAFTA פילמ אוארד, המדגישה את יכולתו לשלב ג'אז עם ז'אנרים אחרים כדי ליצור משהו אמיתי וייחודי.
מעבר להישגיו המוזיקליים, בטיסט היה קול פעיל במאבק נגד אי-צדק גזעי ואי-שוויון. השתתפותו בחגיגת יום השחרור בברוקלין, ניו יורק, ב-2020, ומעורבותו בהפגנות שלוות מדגישות את מחויבותו להשתמש בבמה שלו לשינוי חברתי. דרך מוזיקתו והופעותיו הציבוריות, בטיסט ממשיך לתמוך בזכויות האזרח ולתמוך ביוזמות שונות שמטרתן לטפל בדיכוי מערכתי.
חייו האישיים של ג'ון בטיסט, במיוחד נישואיו לעיתונאית, מוזיקאית וסופרת סוליקה ג'וואד בפברואר 2022, היו מקור השראה וחוזק בעבודתו. המסע של הזוג, במיוחד הקרב של ג'וואד נגד לוקמיה, תועד בסרט "אמיריקאנ סימפוני", ומספק מבט אישי עמוק לחייו של בטיסט מעבר לבמה.
דיסקוגרפיה של בטיסט, כולל שישה אלבומי אולפן, אלבומים חיים, יפס, וסינגלים, מציגה את גמישותו וחדשנותו כמוזיקאי. אלבומו "וי ארי" זכה בפרס אלבום השנה בטקס פרסי הגראמי, המדגיש את השפעתו על תעשיית המוזיקה. ההכרזה האחרונה על אלבומו "וורלד מוסיק ראדיו" ב-2023, אלבום קונספט המציג מגוון רחב של אמנים, מסמלת את המשך התחייבותו של בטיסט לחקר החיתוכים של מוזיקה, תרבות, ופרשנות חברתית.

טקס פרסי הגראמי ה-66, ערב המוזיקה המפואר ביותר, מתקיים, עם עדכונים חיים על רשימת הזוכים המלאה ככל שהם מוכרזים.

האגודה של מלחינים ופזמונאים (SCL) הודיעה על מועמדיה לפרסי SCL לשנת 2024, כולל מועמדויות כפולות עבור ג׳ונ באטיסטי ו-ניחולאס בריטילל.