7-10 - ביקורת אלבום "סומיתינג טו גיוי יאח ותיר" של טרויי סיואנ

"סומיתינג טו גיוי יאח ותיר" של טרויי סיואנ אינו רק עוד כניסה לז'אנר הפופ - זוהי הצהרה על בגרות אמנותית. מהתו הראשון ועד האחרון, האלבום הוא מסע קוהרנטי דרך הפרטים הרגשיים של אהבה, אובדן וזהות. ההפקה חדה, ומשרתת כרקע עשיר עבור קולותיו של סיואנ, שנווטים בנושאים של האלבום עם עדינות שמטעה את גילו.

האלבום נפתח עם "רוש", שיר שמיד קובע את הטון עם קצבים בעלי אנרגיה גבוהה ומילים רגשיות. זהו שיר שמלכד את האופוריה של אהבה חדשה, ומשרת כמבוא ראוי לאלבום שחוקר את ההיבטים השונים של מערכות יחסים. לאחר "רוש" יש "גוט מי סטארטיד", המנון סינת'-פופ שקולט את הרגש המשכר של היפהפייה. הרצועה היא בולטת, ומציגה טרויי סיואניכולתו ליצור מנגינות מדבקות שנשארות הרבה זמן אחרי סיום השיר.

ככל שהאלבום מתקדם, הוא חודר לתחום אינטרוספקטיבי יותר. "אחת מבנותיך" חוקרת את הסערה הרגשית של אהבה לא מושבת, בעוד "סטילל גוט יט" ו-"ינ מי רוומ" מציעות מבט נוגע בלבבות על התוצאות של מערכת יחסים. רצועות אלו משולבות עם סגנון הפקה שמעסיק מגוון השפעות מוזיקליות, מהאוס ועד ר&ב, ויוצרות חווית האזנה כוללת.

עם זאת, למרות חוזקותיו הרבות, "סומיתינג טו גיוי יאח ותיר" אינו חסר הגבלות. עם זמן ריצה של 32 דקות ו-45 שניות, האלבום משאיר את המאזין משתוקק ליותר. זה כאילו סיואנ נמצא על סף משהו מהפכני אך נסוג לפני שהוא מתחייב לחלוטין. זה בולט במיוחד בבחירות הסוניות של האלבום. בעוד שההפקה מלוטשת ויעילה, היא אינה חורגת הרבה מסגנונו המוכר של סיואנ. קצת יותר סיכון היה יכול להעלות את האלבום הזה מלהיות גדול להיות יצירת מופת.

בנוסף, המוקד התמאטי של האלבום, בעודו אישי ואותנטי, היה יכול להיות יותר נרחב. נתון קהלו הגלובלי של סיואנ, שמונה בעשרות מיליונים, האלבום היה יכול לחקור מעבר לאישי ולחקור נושאים חברתיים ותרבותיים רחבים יותר. זוהי הזדמנות שהוחמצה, ואחת שמשאירה את המאזין משתוקק לדעת מה היה יכול להיות.

אז, היכן "סומיתינג טו גיוי יאח ותיר" נמצא? זהו אלבום שקובע רף גבוה, לא רק עבור סיואנ אלא עבור מוזיקת פופ בכלל. זהו עבודה חזקה וקוהרנטית שעומדת כעדות לכוחה של אמנות מחשבתית. בעוד שהוא אינו חסר הגבלות, הישגיו שווים את החגיגה. בעולם שלעיתים קרובות מסתפק בפחות, האלבום הזה הוא זיכרון למה שאפשרי כאשר אמן מטרה גבוה.