מאז שהיה נער צעיר באקרון, אה, אנתוני מילס הקשיב להרבה מוזיקה קאנטרי. "העיר האלומיניום" הזכורה לו כשהוא נעצר לפני בית הספר, כשהרדיו הבוקר שרק והצליח להציג את הלהיטים של שמות גדולים כמו ג'וני קאש, לורטה לין, דולי פרטון, קני רוג'רס, וילי נלסון. ככל הנראה צ'ארלי פרייד היה גם הוא במיקס, אבל אנתוני לא היה מודע לכך באותה תקופה.

אף על פי שהפנים של האמנים שהשתלטו על גלי הרדיו הקאנטרי היו בעיקר לבנים, אנתוני הרגיש שהאתוס של המוזיקה הזו היה כמו שלו. הוא חשב שהמוזיקה הקאנטרי הייתה שייכת לכולם ולא חשב שיש לו חולשה על רקע גזעי. "אני ידעתי שאני נבנה כמו פורד, 'כמו אבן' וכל הטינה הכל-פלסטרית." הוא אומר. "זה, לפי דעתי, הוא התוצאה של סיפורת טובה."

אנתוני מילס הוא אמן קאנטרי, גם אם אתה חושב אחרת. הוא הוא אדם שחי חיים ויש לו סיפור לספר. הצאצא של המהפכה התעשייתית של אמריקה התיכונית. נולד וגדל באקרון, אוהיו, עם משפחה שהגיעה מלקה צ'ארלס, לואיזיאנה, עד לאיי הודו המערביים ולסטוקהולם, שוודיה. כמו כן, מילס הוא אדם שגדל כזמר קלאסי בבית הספר למוזיקה של מנהטן. מאז שנות ה-90, מילס עבד והופיע עם הארי בלפונטה, איימי ויינהאוז, KRS-One, Sizzla, גרייס באמברי, לילה ג'יימס ועוד, כולל כתיבה והפקת שירי EDM ל-Dada Life ו-Moonbootica. אלה החוויות שגדלו את האדם שהוא כיום.  

הקטלוג של אנתוני מילס, כולל שירה, שירה, הפקת מוזיקה ואמנות יפה, הוא כולל. במהלך גלגולים קודמים, הוא כתב והפיק שירים טכנו, רגאי, אלטרנטיבי, R&B, פאנק, היפ-הופ, האוס, האוס עמוק וטק-האוס. הוא רואה את עצמו כאמן מוזיקלי שמעשה כמה שבא לו, עושה את הכוח של השיר.

היה זה כ-6 שנים לפני שאנתוני החל לספר את סיפורו דרך סגנון המוזיקה שלו. הוא הוציא את אלבום הבכורה שלו, "blue collar work ethic" עם הלייבל Icons Creating Evil Art ב-2019, והעניק לנו טעם של יכולותיו המפוארות שלו. בראשית 2020, הוא הוציא את אלבום הקאנטרי השני שלו "drankin songs of the midwest" שבו אנתוני סיפק רקע דרומי ושיתף "up norf” נטיות ויצר כמה שירי קאנטרי "drankin" של דרום. אנו שומעים את ההלחנה עוברת מגיטרה טיפוסית להלחנה של פסנתר רגטים של סלון פאב. הרקע מעביר רוח סנסואלית על פסנתר מינימלי וקאז'ון.

1st punch עוקבת אחר הסינגל, קו, וטביעת כובד. האלבום figh'n songs יצא בסתיו.